CENTRO HAVANA
שכונת סנטרו הוואנה ממוקמת בתווך בין העיר העתיקה המתוירת לבין שכונת וודאדו המתקדמת.
בסנטרו הוואנה נמצא ריכוז האוכלוסייה הצפוף ביותר בעיר, השכונה הגדול המהווה את המראה העצובה של העיר הוואנה.
השכונה עטורה בבתים בסגנונות ארכיטקטורה אקלקטית מגוונות: קולוניאלית, ארט דקו ואקלקטי המשותף לכולם הוא טיח צבעוני המעטר את חזיתות הבתים, שמזמן נס ליחו.
מרבית הבתים בני שלוש קומות עם מדרגות צרות המובילות מהרחוב לקומות המגורים, חלק גדול מבמבנים הקולוניאלים בסנטרו הוואנה מתפוררים ומטים ליפול עקב הזנחה רבת שנים.
עם זאת, ולמרות זאת, לסנטרו הוואנה יש את הקסם, היופי והיחודייות שלא דומה לאף שכונה אחרת בעיר. סיור ושיטוט ברחובות יתנו לכם המטילים קורטוב של חיים אחרים לגמרי המציאות של הוואנה.
עם זאת שכונות סנטרו הוואנה הינם גן עדן לצלמים, כמו כן מרבית הקליפים של המוסיקה הלטינית הסוחפת מצולמים ברחובות אלו.
האתרים המרכזיים שיש בשכונה הם: הקפיטול, התיאטרון הגדול, מלון אינגלנטרה, מדרחוב סן רפאל, שדרות פסאו, מוזיאון המהפכה, שגרירות ספרד ועוד.
בשנים האחרונות חל מפנה משמעותי בחלק מהרחובות וניכרות שם עבודות שיקום ושיפוץ של הבתים לצורך הכשרתם למגורי תיירים הגודשים את הוואנה בהמוניהם.
Hotel Inglantera y Central Park
מלון היסטורי זה ממוקם מול הסנטרל פארק , מדרחוב סאן רפאל וקרוב מאוד לקפיטוליו של הוואנה.
נוסד בשנת 1875 והיה המלון הראשון בהוואנה שהוכרז כאנדרטה לאומית וכן כמלון הפופולרי ביותר במאה התשע עשרה. המבנה בן שתי הקומות היה בבעלות מנואל לופז ואורבן גונזלס תוכנן בסגנון הניאו-קלאסי.
בשנת 1886 נמכר המלון לדון פרנסיסקו וילאמיל, שהוסיף קומה שלישית לבניין.
הגנרל אנטוניו מייסיו שהה במלון במשך שישה חודשים בשנת 1890. וינסטון צ'רצ'יל נשאר שם בעת ביקור בקובה ככתב צבאי במלחמת ספרד-קובה בדצמבר 1895.
המלון שופץ בשנת 1901, כמלון מודרני עם תוספת של חשמל, טלפונים, חדרי אמבטיה פרטיים בכל חדר, וכן קישור טלגרף.
בשנת 1931 נאלץ המלון להיסגר, עקב השפעת השפל הגדול. המלון נפתח מחדש ב -1939.
קומת הקרקע של האינגלטרה מעוצבת בפאר, עם נברשות, ויטראז ', ברזל יצוק מעוטר, רצפות שיש ותקרות מעוצבות.
לבית הקפה בכניסה יש היסטוריה מכובדת. הוא היה ידוע בתור La Acera del Louvre והפך למקום מפגש עבור תומכי העצמאות הקובנית משלטון מלכי ספרד.
Capitolio
נבנה כהעתק של הקפיטול בוושינגטון בהוראתו של הרודן חררדו מאצ'אדו.
נחנך ב 1929 ומשתרע על שטח של יותר מ-47,000 מ"ר. יותר מ 5000 עובדים, 3 שנים, 3 חודשים ו 20 ימים של עבודה נדרשו להשלים את בנייתו בעלות של יותר מ 17 מיליון דולר.
אל המבנה מובילות 54 מדרגות רחבות עשויות גרניט, ומצִדֵיהן שני פסלים מרשימים מברונזה המסמלים את מוסר העבודה והיושר.
תקרת טרקלין הכניסה נתמכת על ידי 12 עמודים, שקוטרם 1.55 מטרים וגובהם 14.1 מטרים, המסודרים בשתי שורות.
על הדלתות 60 תבליטי ברונזה המתארים את האירועים החשובים בהיסטוריה של קובה.
הקפיטוליו שימש את שני בתי הקונגרס, הן הסנאט והן בית הנבחרים, עד המהפכה הקובנית ב 1959.
לאחר המהפכה עבר לבניין משרד המדע, הטכנולוגיה והסביבה, וכיום הוא משמש את האקדמיה הקובנית למדעים ואת הספרייה הלאומית למדע וטכנולוגיה.
ברצפת הכיפה שגובהה 62 מטר נמצא יהלום 25 קראט, ממנו מוערך המרחק מהוואנה לכל יעד בקובה.
Gran Teatro Havana
הארמון החברתי של מרכז גליציה של הוואנה נחשב אחד המבנים הציוריים והיפים ביותר בהוואנה.
תחילה נבנה כמקום מפגש חברתי עבור העולים הגליציאנים בהוואנה. והמשכו כתאטרון טאקון, נחנך באפריל 1838.
בזמנו היה זה התיאטרון הראשון החשוב ביותר של הוואנה ואחד הטובים ביותר בכל אמריקה הדרומית.
על האלגנטיות, הנוחות וההכנה הטכנית יוצאת הדופן של התיאטרון נכתב בכל עיתוני התרבות של אותה תקופה.
שנים לאחר מכן, בשנת 1914, נרכש התיאטרון עצמו והבניינים סביבו כדי לבנות במקום זה את "מרכז גאלגו".
במקביל תיאטרון טאקון הישן שופץ, ושולב עם האלמנטים החדשים החדשים ביותר לאולם אירועים מסוגו.
מאז 1965 משמש Gran Teatro de La Haban כמקום מושבו הקבוע של הבלט הלאומי של קובה.
בחזית הפונה לרחוב המרכזי ארבע קבוצות של פסלים בשיש לבן מאת ג'וזפה מורטי, המייצג צדקה, חינוך, מוסיקה ותיאטרון.
כיום נכס זה שייך ל Gran Teatro de La Habana ומשמש כמקום מושבו של הבלט הלאומי של קובה בהנהגתה של
הפרימה בלרינה אלישיה אלונסו.
מידי שנה נערך באולם פסטיבל הבלט הבינלאומי של הוואנה, אירוע המחול הגדול בעולם ומשתתפות בו להקות מכל העולם.
Partagás Royal
אחד ממפעלי הסיגרים המפורסמים והותיקים ביותר של הוואנה, נחשב לאוצר לאומי תרבותי בקובה.
רויאל פרטגס נוסדה בשנת 1845 על ידי פרטגס חיימה יזם רב פעלים יליד קטאלניה (07.12.1816)
שהיגר לקובה ופתח ב 1827 מפעל קטן לטבק. הבנייה המקורית, כללה חצר המוקפת 'ארקייד'. החזית הצהובה למחצה של בית החרושת נבנתה בהתאם לרוח התקופה: נוכחות מוצקה חזק, פתחים מוארכים מלבני ומרפסת רציפה עם מסילות ברזל.
המבנה המשובח והמפואר בסגנון הקולוניאלי שבו ממוקם המפעל שוחזר בקפידה בשנת 2013.
במשך כ 20 שנים הקדיש חיימה את עצמו כדי לקנות כמויות גדולות של קרקעות באזור וואלטה אבאג'ו, ובשלב מסויים הופך לבעל היבול הגדול ביותר של מטעי טבק בקובה. בנוסף, הוא היה אחד הראשונים שהקפיד על טכניקות יצור חדישות על מנת לשפר את הייצור כולל התנסות בהליכי תסיסה שונים ופיתוח שיטות חדישות ליישון עלי הטבק. תוך זמן קצר נודעה למרחקים האיכות המשובחת של הסיגרים שיוצרו במפעל Partagás והוא החל לספק את הסיגרים למדינות שונות באירופה ובאסיה.
הוא נהרג ב 18 ביולי 1868 בעת שנורה באחד מטעי הוולטה אבג'ו שלו ע"י יריב קנאי כנראה על פרשת אהבים.
במהלך 160 שנות קיומו של המפעל יוצרו מעל ל 8,000,000 סיגרים משובחים בממוצע לשנה ע"י 400 -500 עובדים.
המפעל ייצר את המותגים הידועים והחשובים ביותר של סיגרים בקובה, כמו מונטקריסטו וקוהיבה.
Malecon
פרוש השם - טיילת החומות. שדרה בת 8 נתיבים הנמתחת לאורך כ 8 ק"מ ומהווה את עורק החיים של הוואנה.
השדרה מחברת בין שכונת מירמאר היוקרתית לעיר העתיקה.
בנייתו של המלקון החלה ב 1901 ע"י האמריקאים ונמשכה לסירוגין כ 50 שנה.
תפקידה העיקרי של הטיילת מלבד היותה מתקן אסטרטגי לעצירת גלי הים היא מרכז תיירותי ותשומת לב מקומית.
תושבי האי מבלים לעתים קרובות את הלילות וממתינים לזריחה, שותים משקאות ושרים עם גיטרות מתחת לכוכבים.
בסופי השבוע של חודש אוגוסט מתקיימת תהלוכת הקרנבל הסגגוני והעממי של הוואנה לאורך הטיילת.
לאורכו של המלקון נמצא בניינים גבוהים ומלונות, פארקים, כיכרות ואנדרטאות. חזיתות הבניינים הפונות לים נהרסו במשך השנים על-ידי הגלים. לאחרונה מתנהלים כאן שיפוצים נרחבים בעזרת קרן האו"ם לשימור אתרים.
Bario chino
כמו לכל עיר גדולה בעולם גם להוואנה יש 'ציינה טאון' עוד שכיית חמדה שיש לעיר העתיקה בהוואנה להציע.
הגירה סינית לקובה החלה בשנת 1847 מהמחוז הסיני 'גוואנג' במטרה לעבוד בשדות הסוכר.
במהלך המאות 19 ו 20 היגרו רבים נוספים לקובה. תהליך ההטמעה בעם הקובני חל לאחר שהסינים שותפו במלחמות וחלקם קיבלו עיטורי גבורה ואף הונצחו באנדרטה עם עמוד שבור בצומת הרחובות Linea y L.
לאחר המהפכה כשמרבית העסקים של הסינים הולאמו לטובת הממשל, עזבו סינים רבים לארה"ב ולרפובליקה הדומיניקנית וניכר בירידה חדה במספרם של הסינים בקובה.
בכניסה לרובע נמצא שער הכניסה המרשים שצורתו מזכירה פגודה, גובהו 13 מ' ורוחבו כ 19 מ', הוא המונומנט הגדול ביותר מחוץ לשטחה של סין ונתרם להוואנה בסוף שנות ה 90 ע"י הממשלה הסינית.
השכונה היא למעשה אזור קטן ומגודר עם מסעדות סיניות ואיטלקיות, שפעם היתה אווירה ססגונית ושוקקת חיים ובו רוכלים המוכרים מוצרים מאסיה. כיום, הפך למקום עצוב ומוזנח, ודממה אופפת אותו בכל שעות היום, ותיירים פוסחים עליו כאילו אינו קיים. מומלץ לסייר בתוך הרובע ולקבל ניחוח של פעם.
© כל הזכויות שמורות לאתר קובה מרכז מידע - קובה שלי החוויה הקובנית שלך. אין להעתיק, לצלם ולהשתמש בתוכן זה ללא אישור ©
