קובה היא מדינה שיש בה הרבה דברים מפתיעים, ההיסטוריה שלה, התרבות שלה, חופים, ארכיטקטורה אקלקטית ועוד.
עם זאת אמצעי התחבורה בקובה שחלקן מהווה מוזיאון מוטורי פעיל הפכו לסמל של האי.
אמצעי התחבורה בקובה הם רבים וישנה תשתית גדולה בהקשר זה.  ההעברה באי עוברת מכלי רכב, אוטובוסים ישנים וחדשים משאיות, רכבת וטרקטורים המאפשרים גישה לכל מקום. 

ערך ההובלה בקובה משתנה בדרך כלל בהתאם למדיום, למרחק ולאיכות. העברות מסוימות מחויבות בדרך כלל בדולרים, ואלו האיכות הטובה ביותר לתיירים. ניתן לשלם לאחרים בפזו קובני, כאשר אלה משמשים בעיקר את תושביה. ההמלצה שלנו היא להתנסות בכל אמצעי התחבורה השונים בקובה.

ASTRO BUS
​שירות הסעות האוטובוסים הלאומי נקרא אסטרו, והטרמינל שלו (נקרא גם אסטרו) נמצא בשכונת וודאדו, בכיכר המהפכה. 
בקומפלקס תמצאו חנויות, בנק ומזון מהיר. חברת הסעות זו מיועדת לנסיעות הבין-מחוזית העיקרית במדינה, והיא מקשרת כמעט בין הערים והעיירות עם הוואנה ואחד עם השני. מכוונים יותר לאוכלוסיה המקומית ופחות לידי תיירות.
האוטובוסים של אסטרו ממש לא נוראיים כמו השמועות המטורפות שרצות עליהם.
מאז 1991 החלו שירותי התחבורה הציבורית של אסטרו להידרדר. אז קצת כיסאות שבורים, טיפה מלוכלכים ומעט לא נוחים, ועקב מצבם התחזוקתי הגרוע הם גם לא דייקנים גדולים אולם זו חלק מהחוויה בקובה.
בכל אופן יש להזמין מקום מראש. בדרך כלל המקומות המוקצים לתיירים הם מעטים, אבל עדיין שווה לנסות כי זה גם יותר זול וגם יותר זמין.
לידיעה, רק באוטובוסים הנוסעים ליעדים רחוקים יש מיזוג אויר, מצב שהינו כמעט בלתי אפשרי לתייר בתקופת מאי - ספטמבר.
דרך מצוינת לראות את החיים הקובנים האמיתיים ולפגוש פנים מול פנים את האוכלוסייה. ​

viazul transporacion
חברת האוטובוסים הלאומית Viazul מסיעה תיירים ומקומיים ברחבי קובה (מעין אגד של קובה).
ישנם עוד מס' חברות להסעות המונים, אולם רק חב' ויאזול מתאימה לתיירים מבחינת תנאי הנוחות באוטובוסים.
בכדי לא לפגוע בתיירות הקימה הממשלה חברת אוטובוסים מפוארים המיועדים לתיירים בשם ויאזול.  נסיעה באוטובוס של חב' ויאזול מחייבת הזמנת כרטיס לפחות יום אחד מראש.  לחברה זו צי אוטובוסים מודרני, כולם עם מיזוג אוויר, אמבטיה ושירותים נוספים, ועומדת בקביעות בלוחות הזמנים המדויקים ובמסלול הנסיעה. זוהי אפשרות טובה לנסוע ברחבי קובה, אם כי נכון שההזדמנות לקיים אינטראקציה עם קובנים כאן איננה הרבה מכיוון שנוסעים מקומיים יעדיפו את החבורה הזולה יותר.
​מומלץ להגיע פיסית ולרכוש את הכרטיסים במידה ותחנת האוטובוס קרובה. אל תתביישו לבקש מבעלי הקאסה שיתקשרו להזמין עבורכם  את הכרטיסים.  ברכישת כרטיסים בתחנות העירוניות, הנכם נדרשים להגיע עם דרכון. בד"כ מומלץ להגיע כ 40 דקות לפני היציאה.
כמו בכל מדינה מתפתחת, הנהגים משמשים כ'קנייני משנה' לרכישה של מוצרי מזון בסיסים בכפרים בהם העלויות זולות משמעותית מהערים, וכן כמחלקי דואר המעבירים חבילות תמורת מס קטן.
הנהגים לבושים בחליפות כמו טייסים ומקפידים מאוד בלוחות הזמנים. בנסיעות מעל 5 שעות משובצים תמיד 2 נהגים בכל נסיעה
לרכישת כרטיס נסיעה בויאזול יש להגיע עם דרכון מקורי.

 
BUS INTERPROVINCIALI E INTERHOTEL
 חב' התיירות Transtur משמשת כחברה הלאומית לתיירות ומפעילה בין היתר את conectando cuba. זהו מוצר תיירות המוצע על ידי סוכנות הנסיעות קובאנאקאן המספקת שירות אוטובוסים לאיסוף תיירים מבתי מלון ראשיים בהאבנה ל: ויניאלס, טרינידד, ואראדרו, סנטה מאריה במחיר סבירים אם כי מעט גבוהים ביחס לחב' ויאזול
הנסיעה הינה באוטובוס תיירים, בליווי וסיוע במדריכי תיירים,. היציאה מידי יום מאפשר לכם לנסוע בין מלונות הממוקמים בערים שונות ומרכזי תיירות במדינה. במהלך הטיול, מידע כללי מסופק על האזורים בהם המסע מתקיים ונעשות עצירות קצרות במתקני תיירות בכדי למתוח את הרגליים, ללכת לשירותים, לאכול ארוחת צהריים או לאכול ארוחת צהריים.

​RENT A CAR
השכרת רכב בקובה יקרה יחסית, כ 100 $ ליום בסך הכול. ממוצע של 45 -90 $ תלוי בגודל הרכב.
לכך יש להוסיף כ 15 $ ביטוח ליום ועוד 15-20 $ דלק. (מחיר הדלק נע סביב ה -1.20 דולר לליטר בנזין ו -1.10 דולר לליטר דיזל). חברות השכרת הרכב הידועות ביותר הן: Havanautos, Cubacar ו- Rex, כולם שייכים לטרנסט, שבדרך כלל יש סוכנויות בכל יעדי התיירות, שדות התעופה והמלונות במדינה.
נסיעה ברכב היא דרך טובה להכיר את האי ואת אנשיו, אם כי למרות שלקובה יש רשת רחבה של דרכי אספלט, ומחברת בין כל הערים, העיירות והיעדים.  יש לקחת בחשבון כי תשתית הכבישים בקובה אינה בין המשובחות בעולם וכן גם שירותי הרכב במקרה של תקלה. יש להזהר מאוד מבורות בכבישים ובעיקר מבעלי חיים כמו סוסים ופרות המסתובבים חופשי ללא גדרות.
כמובן שישנה אפשרות לנהוג מיעד מסוים ולהחזיר ביעד אחר. ככל שהמרחק יהיה גדול יותר מנקודת היציאה, כך התשלום בעבור החזרת הרכב ליעד הסופי יהיה גבוה יותר.
לפיכך, עדיף להזמין את הרכב בארץ, זאת משום שאם נוסעים בעונת התיירות (נובמבר יולי) קשה מאוד להשיג רכב שכור.
יש לבדוק את הרכב לפני החתימה על חוזה השכירות ולסמן כל פגם או דפיקה ברכב. הביטוח משלם את מלא הסכום על גניבה, פריצה ותאונה במידה והגשתם תלונה במשטרה.

​CAMIONES
​משאיות בולטות במגוון המכוניות המוקדשות להסעת מטיילים ממקומות שונים באי. מה שבמקומות אחרים בעולם יכול להיות אמצעי להובלת בעלי חיים, בקובה הוא אחד האמצעים הסטנדרטיים להובלת אזרחים. בשל מצוקת האוטובוסים ועקב עלויות הנסיעה הגבוהות עבור המקומיים בקובה, שחלקם רגילים לצאת למסע של מס' ימים על מנת לעבור ממקום למקום בקובה, לכן מספר מקומיים בעלי יוזמה הפכו משאיות גדולות (קאמיונס) לרכב ציבורי ומציעים נסיעות בתשלום לאורך קווי האוטובוס הפופולריים.  למרות שמשאיות אלו נראות ישנות ומזהמות הם נמצאות בפיקוח של הממשלה... ונדרשות לעמוד בשורה של דרישות כדי להיות חוקיות.  קרי 'בדיקות טכניות' לוודא שאינן מהוות סיכון לנוסעים. יש "פיקוח" על קיבולת מותרת וכולם צריכים להיות "ישובים". אם יתגלה אי התאמה כלשהי, הנהג ייקנס.
בפועל זו רק בתיאוריה. הנהגים נשברים ומעמיסים עשרות אנשים מעבר למותר, מרביתם בעמידה מכיוון שהם נואשים וצריכים להגיע ליעדם.

​Metrobús Camello Cubano
ההיסטוריה של אמצעי התחבורה המפלצתיים הללו החלה כאשר בשנות ה 90 סבלה קובה משבר כלכלי גדול בגין קריסת ברה"מ והגוש הסוציאליסטי, והיה צורך מיידי לפתור את הבעיות הנוגעות להסעת האוכלוסייה בקובה בכלל ובהוואנה בפרט. כבר בשנת 1964 נבנה אבטיפוס ראשוני ונסע ברחובות הוואנה אולם רק כ 25 שנה מאוחר יותר הפך לאחד הכלים החשובים ביותר להסעת ההמונים מסוף שנות ה 90 ועד ל 2010. הגידול האורבני של העיר הוואנה והן של מס' התושבים שחצה את רף שני מליון חייבו את הקובנים למציאת פתרונות בהם גם כריית רכבת תחתית, אולם אובדן השותפה העיקרית ברה"מ, פירוק CAME, מחסור חמור בדלק, צניחה של התמ"ג בכמעט 35 אחוזים ואובדן סובסידיה שנתית של 6 מיליארד דולר, חייבו את הממשל בקובה למציאת פתרונות דחופים וצורך הכרחי לנושא התחבורה הציבורית בהוואנה. חוסר האפשרות החומרי והכלכלי להתמודד עם בניית רכבת תחתית העלה על השולחן את האפשרות של אוטובוסים עם מקום לפחות 100 או 150 נוסעים. כמה גרסאות נבדקו עד שלבסוף, נמצא הפתרון של מוטציה מוטורית עם 18 גלגלים המשלבת קרון ענק הרתום למשאית או טרקטור עם קיבולת הסעה של 300 נוסעים ואף יותר במינימום נוחות. הקובנים, בעלי הדמיון המפותח, כינו במהרה את המוטציה המוטורית הזו  גמלים "קמלואים" בגלל הצללית הייחודית שנוצרה על ידי שתי ההגבהות לגג, בדומה לדבשת החיה המפורסמת.
​בתחילה, יוצרו כ 182 גמלים באיכות טובה שכיסו את המסלולים, אך הם הלכו וקטנו בהדרגה עם חלוף הזמן, כתוצאה מבלאי הציוד והשימוש האינטנסיבי אליו היו נתונים. שמירה עליהם הייתה כמעט בלתי אפשרית, מעמדם נעשה רעוע והגיע הזמן שהיו צריכים "להתפתח" או "להיכחד", כמו כל מין אחר. עם האלף החדש, השתפרו התנאים הכלכליים באי כתוצאה מסיוע בנפט גולמי מהשכנה ונצואלה. מצב שאפשר שיפוץ של כל מערכת התחבורה הציבורית של ה'מטרו בוס' בהוואנה.
'הגמלים' נאלצו אז לפנות את מקומם לסוג חדש ומתפתח יותר של אוטובוס מתוצרת יוטונג הסינית המשמשים עד היום את מערך ההסעה ההמונית בקובה.

​BOTEROS - Taxi Colectivo​
מוניות המורכבות בדרך כלל ממכוניות משנות ה -50. הם בדרך כלל אמצעי התחבורה מהיקרים בקובה ביחס לאחרים.  הם מבצעים מסלולים קבועים לכל מקום. מכיוון שהם מובילים עצמאיים, הם יכולים לנסוע ארוכים יותר ולנתיבים קבועים עם נוסעים.
יש גם מוניות פרטיות שנותנים מחיר משופר בהשוואה למוניות אחרות ואפשר אפילו לנהל משא ומתן על נסיעות בין מחוזות. לנהגי מוניות פרטיים אתם יכולים לשלם עבור שירותיהם בפזו קובני או בקוק.
דרך מקובלת להתנועע בקובה היא באמצעות מוניות קולקטיביות והעלות שלהם היא נמוכה יותר ממונית ממשלתית.
יש לקחת בחשבון שמוניות קולקטיבו חלקן אינו ממוזג ובחלק מהנסיעות הארוכות הם יחליפו את המונית ברכב אחר במחצית הדרך לעיתים אף ישן יותר ולכם לא תהיה ברירה אלה להמשיך עד לנקודת היעד שלכם.

​coco taxis
הקוקוטקסיס הם למעשה תלת אופן מוטורי לא בדיוק המוניות המהירות ביותר בעולם, אבל הם מהבולטים בקובה. הפכו לאמצעי תחבורה עירוני נוסף בקובה כמו גם לתיירות. בתצורתו הוא מזכיר קוקוס או ביצה.
לרכב ממונע זה יש 3 גלגלים מכיוון שלמוטציה מוטורית זו פתח גדול ללא חלונות תוכלו לראות את המקומות אליהם תסעו כתמונה פנורמית.  הם מבצעים מסלולים בעיקר בהוואנה ובהתאם לבקשת הנוסע. שלושה אנשים יכולים לרכוב עליהם ולעשות סיורים למרחקים קצרים. הקוקוטקסיס שייך למדינה וניתן למצוא אותו בעיקר במקומות כמו וואדאדו והוואנה וויחה. 
יש לזכור כי ישנם גם קוקוטקסיס המיועדים לשימוש רק לקובנים, שהם שחורים, שלא כמו לתיירים, אשר צבועים בצהוב.

 Bicitaxi
אופניים משמשים להסעת נוסעים למרחקים קצרים. בד"כ פועלים בעיירות הקטנות ומרכזי הערים הגדולות.
כלי נוח מאוד לחזור איתו לקאסה או למלון בשעות הקטנות של הלילה לאחר הבילוי. המחיר הוא זול מאוד בפרט כשמתחלק בין שני נוסעים. בד"כ תפגשו אותם נחים על האופניים חלקם ישנים שנת ישרים אחרי נסיעה מאומצת. מרבית האופניים ישנות ללא תחזוקה ושורדות את תנאי המדרכות או הכבישים וחלקם משופצות צבעוניות ועם רמקולים ןמוסיקה לטינית שמנעימה את זמנם של הלקוחות.

Coche de caballos
תפגשו בהם בערים המרכזיות של כל פרובינציה אולם בעיקר בשימוש נרחב בערים קטנות בקובה ובעיקר בכפרים הקטנים בפרובינציות במזרח קובה. בדרך כלל עגלות סוסים מנהלים מסלול קבוע. כרכרות סוסים בדרך כלל נמצאות בין תחנות הרכבת ו / או האוטובוסים ומרכז העיר, נעים מאוד לנסוע ברחובות הערים בקצב הנינוח של הסוס; בדרך זו תוכלו ליהנות מהנופים בצורה שונה. טיולים אלו בטוחים מאוד וניתן לעשות זאת עם ילדים.
בדרך כלל משולמים נסיעות על קרון סוסים בפוזות קובניות (CUP), והן די זולות למטיילים. לרכבים בדרך כלל יש מסלולים שונים, והמחירים יכולים להשתנות ממכונית אחת לאחרת לאותה נסיעה. אמצעי תחבורה ציורי למדי, פשוטו כמשמעו מדובר בסוגים שונים של עגלות שנמשכת על ידי סוס ושבה ניתן לאתר עד 8 אנשים כדי לנוע. עלות התחבורה מסוג זה נמוכה למדי.

Tren
קובה, שהייתה אחת המדינות הראשונות בעולם שהייתה לה רכבת. כמו כן היא המדינה הקריבית היחידה בעלת מסילת רכבת פעילה (מאז 1992 שבה סגרו את מסילת הרכבת של ג'מייקה)יותר מ- 9300 ק"מ (5800 מיילים) של קווי רכבת.
​עם זאת, הרכבת ספגה קיפאון בהתפתחותה שהרחיקה אותה במידה ניכרת מהתקנים האירופיים או צפון אמריקה רכבות מגיעות לכל בירות המחוזות, הן נוחות וזולות יחסית לאוטובוסים, אך מאוד איטיות ובדר"כ לא עומדות בלוח הזמנים המקורי.  
מערכת הרכבות בקובה מתוארכת לאמצע המאה הקודמת, כאשר מתקניה (שהותקנו בעיקר לצורך הובלת קנה סוכר) אפילו הקדימו את המטרופולינים.  כיום יש למערכת הרכבות שירות נוסעים יחסית טוב, המציע טיולים לכל בירות המחוז ומהווה דרך מצוינת לגלות את קובה.
​נכון לעכשיו ישנם מספר סוגים של רכבות: רכבות מיוחדות ומהירות, עם מעט עצירות ועם שירותים כמו מיזוג אוויר; רכבות סדירות ואטיות, עם מספר יציאות יומיות ומתקנים ישנים מאוד; והרכבת הצרפתית, מהירה ועם הרבה שירותים ומתקנים כמו קפיטריה, מיזוג אוויר וכו '.
לקווים החשובים ביותר, כמו הוואנה - סנטיאגו דה קובה, יש רכבות מיוחדות וסדירות.
זרים חייבים לשלם את הכרטיסים במזומן וב- CUC, אך המחירים סבירים למדי.
רצוי לבדוק תמיד את פרטי הרכבת לפני שמתארגנים נסיעות ברכבת, מכיוון שהם עשויים להשתנות ולוחות הזמנים די גמיש.

​טיסות מקומיות בתוך קובה
חב' קובנה מפעילה רשת של טיסות פנימיות בין הוואנה לכל הערים המרכזיות במדינה.
מחירי הטיסות אינם יקרים במיוחד (למרות שהם עולים בהתמדה בשנים האחרונות) ולכן מדובר באמצעי תחבורה לגיטימי לחלוטין.
מומלצת במיוחד היא הטיסה בין הוואנה לסנטיאגו דה קובה (או בדרך ההפוכה) שלוקחת כשעה וחצי וחוסכת 15 שעות מייגעות של נסיעה בדרכים. ​