סלסה - הריקוד
פירוש המילה סלסה הוא "רוטב" או עירוב תבשילים בספרדית.
וכמו במזון , גם ריקוד הסלסה הוא למעשה עירוב של סגנונות ריקוד - מקצבים לטיניים, ספרדיים, אפריקאים וכו'.
סלסה היא סגנון ריקוד לטיני שהתפתח בתחילת המאה ה 20 בקובה של לפני המהפכה הקומוניסטית. בתחילת דרכה הושפעה הסלסה מיוצרים פורטוריקנים, והיא הופצה לכל העולם המערבי מניו יורק. הסלסה התפתחה במקור מצעדי הבסיס של ריקוד הסון הקובני והוואוואנקו האפרו-קובני בשילוב אלמנטים מריקוד הסווינג, הממבו, הצ'ה צ'ה צ'ה, ומגוון ריקודים אפרו-קובניים אחרים.
הריקוד נרקד על מוזיקה לטינית במקצב 4 רבעים, מבוססת על סון, טימבה או ממבו.
השם "סלסה" ניתן לריקוד לפני עשרות שנים, בתחילת המאה הקודמת, והתקבל בהדרגה בקרב הרקדנים. הפעם הראשונה בה המילה נשמעה ברדיו היתה ביצירה שנגתבה ע"י איגנציו פיניירו, אותה הקדיש לאדם אפריקאי זקן שמכר נקניקים ברחוב ראשי במתנזס. לשיר קראו "אצ'אלה סלסיטה" והשורה הבולטת בו היתה "סלללללסה אצ'אלה סלסיטה אצ'אלה סלסיטה". בשנות ה-50 "די ג'יי ביגוט" הכריז על צעדי ריקוד בכותרת "The following rhythm contains salsa". בסופו של דבר האוכלוסיה דוברת הספרדית של ניו יורק הכתירה את הזמרת Celia Cruz כמלכת הסלסה.
את ריקוד הסלסה רוקדים על מוזיקה בקצב 8 פעימות, כאשר משתמשים ב-3 צעדים על כל 4 פעימות (מדלגים על פעימה לאחר כל 3 צעדים).
למרות זאת, פעמים רבות ב"דילוג" זה כן נוגעים עם הרגל ברצפה, בועטים וכו'.
מוזיקת סלסה אופיינית משלבת ביצוע מוזיקלי מסובך עם כ-180 פעימות בדקה!
בריקוד הסלסה, בניגוד לפוקסטרוט וסמבה, הזוג הרוקד אינו נע לאורך רחבת הריקודים, אלא מתרכז באיזור מוגדר.
במקרים מסויימים אנשים רוקדים סלסה לבדם! (הדבר אפשרי)
הסטוריה:
סלסה היא שילוב של מוזיקה אפריקאית וקובנית מסורתית עם השפעות דרום אמריקניות אשר הועברו דרך קובה ופורטו ריקו לניו יורק באמצעות ההגירה, בין השנים 1940 – 1970, מה שמצייר את הגבול בין סלסה "אמיתית" וגרסאותיה הקודמות.
קיים ויכוח לגבי האם הסלסה מקורה בקובה או בפורטו ריקו.
סלסה LA:
סגנון ריקוד זה התפתח בשנים האחרונות (בין 1999 – 2002). סגנון זה הושפע מהוליווד ומריקודי הסווינג והממבו.
LA מסמל את ראשי התיבות של לוס אנג'לס.
סלסה LA מתבססת על תנועות חדות ומהירות. התנועה במעגל/קשת המאפיינת את הסלסה הקובנית כמעט ולא קיימת כאן יותר. זהו סגנון ריקוד אשר ניתן להציגו מול קהל בצורה טובה יותר בשל כך.
2 האלמנטים החיוניים של ריקוד זה הם בסיס מס' 2 (קדימה\אחורה) ואלמנט ה"קרוס באדי ליד" באמצעותו בן ובת הזוג מחליפים את מקומותיהם.
פרנציסקו וסקז, ביחד עם 2 אחיו, לואיס וג'וני, הם הממונים על פיתוח סגנון זה. פרנסיסקו לימד את 2 אחיו איך לרקוד וכולם הפכו לרקדנים מפורסמים בעלי שם עולמי עם סגנון ריקוד חדש זה.
סלסה קובנית:
תרגיל חיוני בסגנון ריקוד זה הוא ה"צעד קובה" (וואפאה Guapea), בו המוביל עושה צעד בסיסי 1-2-3 לאחור וצעד לפנים בספירת 5-6-7. המובל עושה את אותו הדבר ומחקה את המוביל. צעד מאפיין אחר של סגנון זה הוא שבאלמנטים רבים המוביל והמובל מקיפים אחד את השני.
המקביל ל"קרוס באדי ליד" בסגנון ריקוד זה נקרא Dile que no. אותו דילה קה נו (פירוש: תגיד לה שלא) מתאפיין בכך שהאשה מקיפה את הגבר על מנת לעבור לצידו השמאלי, בעוד שבקרוס באדי ליד הגבר מפנה לאשה את הדרך. תרגיל זה חיוני בתרגילים המסובכים יותר של סגנון הסלסה הקובנית (Cuban casino leading) כמו כן בתרגילים רבים ברואדה (Rueda) , שם זוגות רבים מחליפים בני זוג ומבצעים תרגילים עליהם מחליט אדם אחד נבחר.
וכמו במזון , גם ריקוד הסלסה הוא למעשה עירוב של סגנונות ריקוד - מקצבים לטיניים, ספרדיים, אפריקאים וכו'.
סלסה היא סגנון ריקוד לטיני שהתפתח בתחילת המאה ה 20 בקובה של לפני המהפכה הקומוניסטית. בתחילת דרכה הושפעה הסלסה מיוצרים פורטוריקנים, והיא הופצה לכל העולם המערבי מניו יורק. הסלסה התפתחה במקור מצעדי הבסיס של ריקוד הסון הקובני והוואוואנקו האפרו-קובני בשילוב אלמנטים מריקוד הסווינג, הממבו, הצ'ה צ'ה צ'ה, ומגוון ריקודים אפרו-קובניים אחרים.
הריקוד נרקד על מוזיקה לטינית במקצב 4 רבעים, מבוססת על סון, טימבה או ממבו.
השם "סלסה" ניתן לריקוד לפני עשרות שנים, בתחילת המאה הקודמת, והתקבל בהדרגה בקרב הרקדנים. הפעם הראשונה בה המילה נשמעה ברדיו היתה ביצירה שנגתבה ע"י איגנציו פיניירו, אותה הקדיש לאדם אפריקאי זקן שמכר נקניקים ברחוב ראשי במתנזס. לשיר קראו "אצ'אלה סלסיטה" והשורה הבולטת בו היתה "סלללללסה אצ'אלה סלסיטה אצ'אלה סלסיטה". בשנות ה-50 "די ג'יי ביגוט" הכריז על צעדי ריקוד בכותרת "The following rhythm contains salsa". בסופו של דבר האוכלוסיה דוברת הספרדית של ניו יורק הכתירה את הזמרת Celia Cruz כמלכת הסלסה.
את ריקוד הסלסה רוקדים על מוזיקה בקצב 8 פעימות, כאשר משתמשים ב-3 צעדים על כל 4 פעימות (מדלגים על פעימה לאחר כל 3 צעדים).
למרות זאת, פעמים רבות ב"דילוג" זה כן נוגעים עם הרגל ברצפה, בועטים וכו'.
מוזיקת סלסה אופיינית משלבת ביצוע מוזיקלי מסובך עם כ-180 פעימות בדקה!
בריקוד הסלסה, בניגוד לפוקסטרוט וסמבה, הזוג הרוקד אינו נע לאורך רחבת הריקודים, אלא מתרכז באיזור מוגדר.
במקרים מסויימים אנשים רוקדים סלסה לבדם! (הדבר אפשרי)
הסטוריה:
סלסה היא שילוב של מוזיקה אפריקאית וקובנית מסורתית עם השפעות דרום אמריקניות אשר הועברו דרך קובה ופורטו ריקו לניו יורק באמצעות ההגירה, בין השנים 1940 – 1970, מה שמצייר את הגבול בין סלסה "אמיתית" וגרסאותיה הקודמות.
קיים ויכוח לגבי האם הסלסה מקורה בקובה או בפורטו ריקו.
סלסה LA:
סגנון ריקוד זה התפתח בשנים האחרונות (בין 1999 – 2002). סגנון זה הושפע מהוליווד ומריקודי הסווינג והממבו.
LA מסמל את ראשי התיבות של לוס אנג'לס.
סלסה LA מתבססת על תנועות חדות ומהירות. התנועה במעגל/קשת המאפיינת את הסלסה הקובנית כמעט ולא קיימת כאן יותר. זהו סגנון ריקוד אשר ניתן להציגו מול קהל בצורה טובה יותר בשל כך.
2 האלמנטים החיוניים של ריקוד זה הם בסיס מס' 2 (קדימה\אחורה) ואלמנט ה"קרוס באדי ליד" באמצעותו בן ובת הזוג מחליפים את מקומותיהם.
פרנציסקו וסקז, ביחד עם 2 אחיו, לואיס וג'וני, הם הממונים על פיתוח סגנון זה. פרנסיסקו לימד את 2 אחיו איך לרקוד וכולם הפכו לרקדנים מפורסמים בעלי שם עולמי עם סגנון ריקוד חדש זה.
סלסה קובנית:
תרגיל חיוני בסגנון ריקוד זה הוא ה"צעד קובה" (וואפאה Guapea), בו המוביל עושה צעד בסיסי 1-2-3 לאחור וצעד לפנים בספירת 5-6-7. המובל עושה את אותו הדבר ומחקה את המוביל. צעד מאפיין אחר של סגנון זה הוא שבאלמנטים רבים המוביל והמובל מקיפים אחד את השני.
המקביל ל"קרוס באדי ליד" בסגנון ריקוד זה נקרא Dile que no. אותו דילה קה נו (פירוש: תגיד לה שלא) מתאפיין בכך שהאשה מקיפה את הגבר על מנת לעבור לצידו השמאלי, בעוד שבקרוס באדי ליד הגבר מפנה לאשה את הדרך. תרגיל זה חיוני בתרגילים המסובכים יותר של סגנון הסלסה הקובנית (Cuban casino leading) כמו כן בתרגילים רבים ברואדה (Rueda) , שם זוגות רבים מחליפים בני זוג ומבצעים תרגילים עליהם מחליט אדם אחד נבחר.
מקור המידע אתר: Salsa4Fun
|
|
|
|
|