ביטחון ובטיחות בקובה
הביטחון האישי בקובה - מידע לנוסע (בעיקר לאמהות מודאגות)
לעיתים קרובות אני נשאל לגבי נושא הביטחון האישי, הפשע הזנות וסמים באי הקריבי.
שאלות ופחדים אלו נובעים מבורות מוחלטת ובלבול בין מה ששומעים או חווים מטיילים שחוזרים ממדינות דרום ומרכז אמריקה.
קובה יחסית נחשבת למדינה בטוחה עם שיעורי פשיעה נמוכים.
לצערנו, העיתונות הקובנית אינה מפרסמת מידע על אירועים אלימים נגד תיירים באי, או אפילו במקרי מוות של תיירים.
ראשית יש ברבים מהערים הגדולות מצלמות הפוקחות עיין על הנעשה ברחובות.
נתון נוסף הינו שמספר המשכילים ויודעי קרא וכתוב בקובה גבוה באחוזים ניכרים ברבות ממדינות מרכז ודרום אמריקה, נתון המסייע בהפחת פשיעה.
ישנם נשים רבות (בעיקר ממדינות סקנדיביה) המטיילות בגפן, מבלות לבד במועדונים ודיסקוטקים וחוזרת לבד ברחובות חשוכים לקאסה המארחת.
מעבר לעובדה שישנם שוטרים בכל קרן רחוב על מנת למנוע בעיות מסוג אלו שירחיקו תיירים מהאי, שענף התיירות כיום הוא אחד מצינורות ההכנסה הגדולים ביותר שלו.
יש אפילו חוק הטרדת תיירות, קובנים לא יכולים להטריד או להרגיז את המבקרים. עם זאת לבנות המטיילות בגפן כדאי לשים לב לסביבה, להשתדל
להסתובב עם חברה נוספת, לישון בקאסות בטוחות בלבד.
ישנם מטיילות מועטות שדיווחו שיש הצקות לעיתים בקאסות מצד האנשים שעובדים בהם, יכול להיות שישנה התרופפות מהחשש שיש מפני המשטרה
כנראה עקב השינויים הרבים שעובר האי בשנתיים האחרונות בעיקר מריבוי התיירים, מידע נגיש באינטרט וכו'.
הטבע הקובני הוא לא אגרסיווי, בדרך כלל הקובניים הינם נעימים ואדיבים ותיירות עבורם הוא מהווה מקור הכנסה לא מבוטל.
בפורום תיירות אינטרנטי עלתה השאלה : למה יש כל כך הרבה פשעים נגד תיירים במקסיקו ולא בקובה?
חלק מהמשתתפים ציינו בין השאר כי בקובה אין סמים או נשק. עם זאת שסטנדרטים כמו "משפט הוגן" ו "חף מפשע עד שיוכח אשמתו " הם הרבה פחות שימושים באי הקריבי.
כנ"ל הפחד של הקובנים משלילת החופש וחוסר הפרופורציה לגבי טווחי הענישה.
לדוגמא, על הריגת פרה אחת בקובה אדם יכול לשבת עשר שנים בכלא שלא לדבר על פגיעה בתיירים.
נושא הסמים הינו בבחינת טאבו בקובה.
עם זאת דיווחים בתקשורת הקובנית מצביעים על עליה הדרגתית של שימוש בסמים באי הקריבי וכן על התמכרות וצריכה המקומית של חומרים אסורים.
הגורמים לכך, הינם תיירות מוגברת ויכולת כלכלית חדשה של מגזרים מסוימים באוכלוסייה. אולם למרות שמירה קפדנית במעברי הגבול תופעות אלה הן בלתי נמנעות.
הענישה על סחר או שימוש בסמים קלים או קשים יכול להגיע ל 30 שנה ואף למאסר עולם, מאחר והשימוש בסמים מנוגד לערכי המהפכה.
לדברי אחד מחברי הוועדה הקובנית העצמאית לזכויות אדם ופיוס הלאומי, בכלא הקובני יושבים כאחוז אחד מהאוכלוסייה וכי בתי הכלא 'ריקים'.
עם זאת נאיבי לחשוב כי קובה נקייה מנוכלים או חינטרוס שיעשו הכל על מנת להוציא מהתייר עוד כמה פזו קובני, כמו בכל מדינה יהיו כאלו שעיסוק
זה מהווה את מקור פרנסתם.
לפיכך, יש לנקוט אמצעי זהירות ולהשתמש בשכל הישר כשנמצאים בחשכה במקומות לא מתוירים או בודדים או מרוחקים מהמרכז.
הקובנים מאוד ידידותיים, קשובים ופטפטנים, היו ערניים להונאות. אל תאמינו לכל מי שמציע ברחוב רום או סיגרים זולים, למשל.
מומלץ גם לא להקשיב לסיפורים של אנשים מהרחוב, ברוב המקרים יחלבו מכם קצת כסף, וישאירו בכם הרגשה חמוצה.
היו זהירים ושימרו על התיק ועל חפצי הערך ואל תשאירו אותם ללא השגחה.
מס' עצות לביטחון אישי לנוסעים לקובה:
א. השאירו את הדרכון במזוודה נעולה בקאסה, הצטיידו בדרכון מוקטן.
ב. הסתובבו עם מקסימום 50 cuc ליום בארנק, סכום זה ישרת אתכם נאמנה לכל צרככם מידי יום.
ג. גם במידה ואיבדתם את כרטיס האשראי, לקובנים אין בשלב זה עדיין מה לעשות איתו, שלא לדבר על כרטיס אמריקן אקספרס
שלא קביל בשלב זה בבנקים בקובה.
ד. שימרו את הארנק עם דמי הכיס היומיים בכיס הקדמי.
ה. נקטו אמצעי זהירות סבירים במקומות מועדים, רחובות צדדים, בחשכה.
ו. היזהרו מחינטרוס שיספרו לכם סיפורים, פשוט נתקו מגע במידית.
ז. השתדלו להתארח בקאסות מומלצות בלבד (ראו רשימה באתר 'קובה מרכז מידע') אנו מכירים את האנשים, בעלי הבתים,
והמשפחות המארחות באופן אישי.
ח. בהעברת משדה התעופה ואלין הזמינו מראש העברה עם נהג מוכר ואמין, חלילה במידה ושכחתם משהו ניתן תמיד לאתר אותו.
איך להתקשר למשטרה בקובה ?
יש מספר חירום זמין המשמש לתקשורת עם שירותי המשטרה ומכבי האש צריך לחייג רק 106.
הקפדה על כללים אלו, יסייעו בידכם להפוך את הטיול ביעד הנחשק לחוויה מסחררת, שתשאיר שריטה עמוקה בלב.
לעיתים קרובות אני נשאל לגבי נושא הביטחון האישי, הפשע הזנות וסמים באי הקריבי.
שאלות ופחדים אלו נובעים מבורות מוחלטת ובלבול בין מה ששומעים או חווים מטיילים שחוזרים ממדינות דרום ומרכז אמריקה.
קובה יחסית נחשבת למדינה בטוחה עם שיעורי פשיעה נמוכים.
לצערנו, העיתונות הקובנית אינה מפרסמת מידע על אירועים אלימים נגד תיירים באי, או אפילו במקרי מוות של תיירים.
ראשית יש ברבים מהערים הגדולות מצלמות הפוקחות עיין על הנעשה ברחובות.
נתון נוסף הינו שמספר המשכילים ויודעי קרא וכתוב בקובה גבוה באחוזים ניכרים ברבות ממדינות מרכז ודרום אמריקה, נתון המסייע בהפחת פשיעה.
ישנם נשים רבות (בעיקר ממדינות סקנדיביה) המטיילות בגפן, מבלות לבד במועדונים ודיסקוטקים וחוזרת לבד ברחובות חשוכים לקאסה המארחת.
מעבר לעובדה שישנם שוטרים בכל קרן רחוב על מנת למנוע בעיות מסוג אלו שירחיקו תיירים מהאי, שענף התיירות כיום הוא אחד מצינורות ההכנסה הגדולים ביותר שלו.
יש אפילו חוק הטרדת תיירות, קובנים לא יכולים להטריד או להרגיז את המבקרים. עם זאת לבנות המטיילות בגפן כדאי לשים לב לסביבה, להשתדל
להסתובב עם חברה נוספת, לישון בקאסות בטוחות בלבד.
ישנם מטיילות מועטות שדיווחו שיש הצקות לעיתים בקאסות מצד האנשים שעובדים בהם, יכול להיות שישנה התרופפות מהחשש שיש מפני המשטרה
כנראה עקב השינויים הרבים שעובר האי בשנתיים האחרונות בעיקר מריבוי התיירים, מידע נגיש באינטרט וכו'.
הטבע הקובני הוא לא אגרסיווי, בדרך כלל הקובניים הינם נעימים ואדיבים ותיירות עבורם הוא מהווה מקור הכנסה לא מבוטל.
בפורום תיירות אינטרנטי עלתה השאלה : למה יש כל כך הרבה פשעים נגד תיירים במקסיקו ולא בקובה?
חלק מהמשתתפים ציינו בין השאר כי בקובה אין סמים או נשק. עם זאת שסטנדרטים כמו "משפט הוגן" ו "חף מפשע עד שיוכח אשמתו " הם הרבה פחות שימושים באי הקריבי.
כנ"ל הפחד של הקובנים משלילת החופש וחוסר הפרופורציה לגבי טווחי הענישה.
לדוגמא, על הריגת פרה אחת בקובה אדם יכול לשבת עשר שנים בכלא שלא לדבר על פגיעה בתיירים.
נושא הסמים הינו בבחינת טאבו בקובה.
עם זאת דיווחים בתקשורת הקובנית מצביעים על עליה הדרגתית של שימוש בסמים באי הקריבי וכן על התמכרות וצריכה המקומית של חומרים אסורים.
הגורמים לכך, הינם תיירות מוגברת ויכולת כלכלית חדשה של מגזרים מסוימים באוכלוסייה. אולם למרות שמירה קפדנית במעברי הגבול תופעות אלה הן בלתי נמנעות.
הענישה על סחר או שימוש בסמים קלים או קשים יכול להגיע ל 30 שנה ואף למאסר עולם, מאחר והשימוש בסמים מנוגד לערכי המהפכה.
לדברי אחד מחברי הוועדה הקובנית העצמאית לזכויות אדם ופיוס הלאומי, בכלא הקובני יושבים כאחוז אחד מהאוכלוסייה וכי בתי הכלא 'ריקים'.
עם זאת נאיבי לחשוב כי קובה נקייה מנוכלים או חינטרוס שיעשו הכל על מנת להוציא מהתייר עוד כמה פזו קובני, כמו בכל מדינה יהיו כאלו שעיסוק
זה מהווה את מקור פרנסתם.
לפיכך, יש לנקוט אמצעי זהירות ולהשתמש בשכל הישר כשנמצאים בחשכה במקומות לא מתוירים או בודדים או מרוחקים מהמרכז.
הקובנים מאוד ידידותיים, קשובים ופטפטנים, היו ערניים להונאות. אל תאמינו לכל מי שמציע ברחוב רום או סיגרים זולים, למשל.
מומלץ גם לא להקשיב לסיפורים של אנשים מהרחוב, ברוב המקרים יחלבו מכם קצת כסף, וישאירו בכם הרגשה חמוצה.
היו זהירים ושימרו על התיק ועל חפצי הערך ואל תשאירו אותם ללא השגחה.
מס' עצות לביטחון אישי לנוסעים לקובה:
א. השאירו את הדרכון במזוודה נעולה בקאסה, הצטיידו בדרכון מוקטן.
ב. הסתובבו עם מקסימום 50 cuc ליום בארנק, סכום זה ישרת אתכם נאמנה לכל צרככם מידי יום.
ג. גם במידה ואיבדתם את כרטיס האשראי, לקובנים אין בשלב זה עדיין מה לעשות איתו, שלא לדבר על כרטיס אמריקן אקספרס
שלא קביל בשלב זה בבנקים בקובה.
ד. שימרו את הארנק עם דמי הכיס היומיים בכיס הקדמי.
ה. נקטו אמצעי זהירות סבירים במקומות מועדים, רחובות צדדים, בחשכה.
ו. היזהרו מחינטרוס שיספרו לכם סיפורים, פשוט נתקו מגע במידית.
ז. השתדלו להתארח בקאסות מומלצות בלבד (ראו רשימה באתר 'קובה מרכז מידע') אנו מכירים את האנשים, בעלי הבתים,
והמשפחות המארחות באופן אישי.
ח. בהעברת משדה התעופה ואלין הזמינו מראש העברה עם נהג מוכר ואמין, חלילה במידה ושכחתם משהו ניתן תמיד לאתר אותו.
איך להתקשר למשטרה בקובה ?
יש מספר חירום זמין המשמש לתקשורת עם שירותי המשטרה ומכבי האש צריך לחייג רק 106.
הקפדה על כללים אלו, יסייעו בידכם להפוך את הטיול ביעד הנחשק לחוויה מסחררת, שתשאיר שריטה עמוקה בלב.
